ספר תורני הוא עבודה של שנים: חידושים, מקורות, הערות שוליים, ולפעמים גם מכתבים ותעודות של המחבר או של המשפחה. העימוד הוא השלב שבו כל זה הופך לספר שנעים ללמוד ממנו. עימוד טוב לא מושך תשומת לב לעצמו. הוא פשוט גורם לקורא להמשיך לקרוא.
ריכזנו כאן את מה שכדאי לדעת לפני שמתחילים, כדי שהתהליך יהיה מסודר, מהיר יותר, ובלי הפתעות בשלב האחרון.
מה להכין לפני שמתחילים
- טקסט סופי או כמעט סופי: בדרך כלל קובץ Word. כל שינוי גדול בטקסט אחרי העימוד מזיז עמודים, הערות ומפתחות, ולכן כדאי לסיים את העריכה לפני.
- הערות שוליים מסודרות: עדיף כהערות אמיתיות בקובץ, ולא כמספרים שהוקלדו ידנית.
- תמונות וסריקות: מכתבים, תעודות ותמונות משפחתיות, בסריקה באיכות גבוהה ככל האפשר.
- עמודי פתיחה: הסכמות, הקדשות, הקדמה ועמוד הנצחה, אם יש.
- פרטים טכניים: גודל הספר, כריכה רכה או קשה, ומספר עותקים משוער.
החלטות שכדאי לקבל מראש
כמה החלטות משפיעות על כל עמוד בספר, ולכן שווה לסגור אותן בהתחלה: גודל העמוד, גופן הטקסט הראשי, האם יש ניקוד, האם הספר בשחור-לבן או בצבע, ואיך נראים פתחי הפרקים. החלטה שמשתנה באמצע מחייבת לעבור שוב על כל הספר.
הערות שוליים, מפתחות ומראי מקומות
בספר עיון, ההיררכיה היא הכול: כותרות פרקים, כותרות משנה, ציטוטים, הערות ומראי מקומות. כשהיא ברורה, הקורא מבין מיד איפה הוא נמצא. בספרים עם מפתחות, כמו אוצר מפתחות לאגדות הש"ס, בונים את המפתח בסוף העבודה, אחרי שמספרי העמודים כבר סופיים.
הכריכה: חזית, גב ושדרה
הכריכה היא הדבר הראשון שרואים, ולכן היא צריכה לשדר את אופי הספר: מסגרת מעוטרת לספר מסורתי, דיוקן לספר זיכרון, או עיצוב נקי לספר עיון. רוחב השדרה תלוי במספר העמודים ובסוג הנייר, ולכן את הקובץ הסופי של הכריכה סוגרים רק אחרי שהעימוד הסתיים.
סבבי תיקונים: איך עובדים נכון
- מרכזים את כל ההערות של סבב אחד במסמך אחד או כהערות על קובץ PDF.
- מקבלים החלטה אחת לכל שאלה, ולא "נראה בסבב הבא".
- בסבב האחרון בודקים רק את מה שתוקן, ולא קוראים מחדש את כל הספר.
מה מקבלים בסוף
קובץ PDF מוכן לדפוס לפי המפרט של בית הדפוס, קובץ כריכה נפרד, והדמיות של הספר שאפשר להשתמש בהן להודעה על צאת הספר, לאתר או לשיתוף ברשתות.
אפשר לראות דוגמאות בפרויקטים חביבותא דאגדתא והעץ ששתל אבינו, או לקרוא עוד בעמוד ספרים ועימוד.
