כשמישהו מסתכל על מודעה, עמוד באתר או כריכה, העין שלו לא קוראת הכול בבת אחת. היא קופצת קודם לדבר הבולט ביותר, משם לבא אחריו, ורק בסוף מגיעה לפרטים. היררכיה חזותית היא האמנות של לקבוע מראש את הסדר הזה, כדי שהמסר יעבור גם אצל מי שמעיף מבט של שנייה.
גודל
הכלי הישיר ביותר. הכותרת גדולה, תת-הכותרת קטנה ממנה, והטקסט הרץ קטן עוד יותר. הטעות הנפוצה היא הפרשים קטנים מדי: כשהכותרת רק מעט גדולה מהטקסט, אין באמת היררכיה, ושום דבר לא בולט.
משקל וצבע
אפשר להבליט גם בלי להגדיל: מילה בשמן, כפתור בצבע מנוגד, מספר טלפון בצבע המותג. אבל צבע הדגשה עובד רק כשמשתמשים בו במשורה. אם חצי מהעמוד בכתום, הכתום כבר לא מסמן שום דבר.
מרווח
הרווח הלבן הוא לא מקום מבוזבז. אלמנט שמוקף באוויר נראה חשוב יותר מאלמנט שדחוס בין שניים אחרים. כשמנסים להכניס יותר מדי לעמוד, הדבר הראשון שנעלם הוא דווקא ההיררכיה.
שלוש בדיקות פשוטות
- מבחן המבט המצומצם: מצמצמים את העיניים מול העיצוב. מה שעדיין רואים, זה מה שבולט באמת.
- מבחן שלוש השניות: מראים את העיצוב למישהו לשלוש שניות ושואלים מה הוא זוכר.
- מבחן השחור-לבן: מורידים את הצבע. אם ההיררכיה נשענה רק על צבע, היא תתפרק.
איפה זה פוגש אותנו
אותם עקרונות עובדים בלוח שנה שצריך להראות תאריך עברי ולועזי באותה משבצת, בכריכת ספר שצריכה שם ספר, שם מחבר וכותרת משנה, ובעמוד בית של אתר שצריך להוביל לכפתור אחד ברור. דוגמאות אפשר לראות בפרויקטים.
